דרש בתקיפות ובמפורש. "העובדים תבעו מהמעסיק לשלם את שכרם במועד." "היא תבעה תשובה ברורה לשאלתה." "הציבור תבע שינוי מיידי במדיניות."

פנה לבית משפט כדי לפתוח הליך משפטי נגד אדם או מוסד; הגיש תביעה. "הלקוח תבע את החברה על הפרת חוזה." "השכן תבע את הקבלן בבית המשפט." "העיתונאי תבע פיצויים על לשון הרע."

נתנו לו ביטוי, נמסר, בֻּטַּא

תכנית בנין עיר

דרש לקבל את חלקו

דורש שיתנצלו בפניו על פגיעה בכבודו. "לאחר הדברים שנאמרו בפומבי, הוא תובע את עלבונו." "היא בחרה לתבוע את עלבונה ולדרוש התנצלות רשמית." "מי שנפגע מן הדברים רשאי לתבוע את עלבונו."

תוכנית בניין עיר או בראשי תיבות תב"ע היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו. המונח "תוכנית בניין עיר" מקורו בפקודת בניין ערים המנדטורית. בחוק התכנון והבנייה הוחלף המונח ב"תוכנית" או "תוכנית מתאר". המונח שגור בלשון הדיבור בישראל בהתייחסות לתוכנית מתאר מפורטת. הקביעה המשמעותית ביותר בחוק לגבי "תוכנית" היא זו שנקבעה בסעיף 145 בחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965, אשר בה נאמר כי אין לבצע (כמעט) כל פעולה במקרקעין אלא אם כן נתנה הוועדה המקומית היתר לכך, והוועדה לא תיתן את ההיתר אלא על פי הקביעות בתוכנית. החוק גם מבחין בין כמה סוגים של תוכניות, וקובע את ההיררכיה ביניהן: החשובה ביותר היא תוכנית המתאר הארצית, והאחרונה בהיררכיה היא תוכנית מפורטת בסמכות הוועדה המקומית. תוכנית בניין עיר מורכבת משני מסמכים עיקריים - תשריט ותקנון, וכן ניתן לצרף אליה מסמכים נוספים הקרויים "נספחים". מתוך ויקיפדיה

תאתית יהודית, תב"ם, תב"מ, תב"ן, תב"ן שלילי, תב"ת (תנופה בתעסוקה), תבאי, תבאי (מצרים), תבה, תבה ע'אורא